וכטל ואח' נ' ארלון (2005) שותפות מוגבלת להשקעה בנדל"ן ואח'

החלטה

זוהי בקשה למתן היתר המצאה למורשה ולחילופין למתן היתר המצאה מחוץ לתחום (להלן: "הבקשה").

1. רקע וטענות הצדדים:

(א)כעולה מכתב התביעה המתוקן, במהלך שנת 2006, נשכר המבקש על ידי ידי המשיבות 1, 3-5, חברות נדל"ן ישראליות הפועלות גם בהונגריה (להלן: "החברות הישראליות") ובאמצעות המשיב 2 (להלן: "אלוני") והמשיב 6 (להלן: "מורן") (כולם ביחד להלן: "המשיבים"), ליתן שירותים ולשמש כמנהל ביצוע של פרויקט בנייה הידוע בכינוי "רביצקי", המצוי ברובע ה – 18 בעיר בוקרשט והיה מיועד לבנייה למגורים (להלן: "הפרויקט") .

(ב)בשלב מסוים לאחר תחילת בניית הפרויקט, פנו המשיבות למבקש לטענתו, והציעו לו לקבל על עצמו, בנוסף לתפקידו עד כה, גם את מלאכת ניהול ביצוע הבנייה בכללותה. לצורך כך הושגה בין הצדדים הסכמה בנוגע לגובה התשלום בגין עבודה זו. כך, סוכם כי נוסף על תשלום של 2.45% מתקציב הביצוע בגין שירותי הניהול והפיקוח ההנדסי, ישולם למבקש תשלום נוסף בגובה של 4.55% מתקציב הביצוע וזאת בגין מלאכת ניהול ביצוע בניית הפרויקט. נוסף על אלה הוסכם שהמבקש יהיה זכאי לגמול נוסף אשר ייגזר מחיסכון עלויות הביצוע בפועל ביחס לתקציב המשוער. נקבע כי ככל שיצליח המבקש להביא לחיסכון בעלויות האמורות יהיה זכאי למחצית ההפרש ביניהן. ההסכמה האמורה הועלתה על הכתב בשלהי שנת 2007 (נספח 1 לבקשה).

(ג)בסביבות חודש יוני 2008, כנטען בכתב התביעה המתוקן, הושלמה בניית השלב הראשון בפרויקט - במסגרתו נבנו שני בניינים והחל תהליך מתן היתרים ואכלוס. כעבור שנה, במהלך חודש יוני 2009 הושלמה בניית השלב השני - שני בניינים נוספים, כאשר במהלך חודש אוגוסט נתקבל היתר אכלוס והדירות שנמכרו אוכלסו. כמו כן ניתן היתר בנייה מורחב ומעודכן לשלב השלישי והאחרון בפרויקט. בכל הנוגע לשלב השלישי – כעולה מכתב התביעה הוא לא הגיע לכדי סיום.

(ד)במהלך הדרך נתקל המבקש בקשיים לקבל את התמורה המגיעה לו לטענתו וכעולה מכתב התביעה המתוקן. המבקש פנה פעמים רבות למשיבים בדרישה לקבלת כלל הכספים המגיעים לו ואולם הם דחו את ביצוע התשלומים ובהמשך אף טענו כי מעולם לא שכרו את שירותיו לבצע עבורם עבודה בהונגריה.

(ה)לנוכח האמור לעיל הוגש ביום 27.6.11 כתב תביעה נגד המשיבים ונתבקש סעד כספי בגין השירותים שניתנו במסגרת הפרויקט.

(ו)המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה בטענות שלפיהן ההתקשרות שהמבקש טוען לה נעשתה בינו לבין החברות הונגריות ואין בכתב התביעה כל טענה אישית נגד אלוני ומורן כמו גם כל טענה ישירה נגד החברות הישראליות. בהחלטה מיום 18.4.12 הוצע לצדדים כי יוגש כתב תביעה מתוקן שיכלול את החברות ההונגריות תחת מחיקת הבקשות לסילוק.

(ז)לנוכח הסכמת הצדדים ובהתאם לכך ביום 24.6.2012 הוגש כתב תביעה מתוקן שכלל את כל החברות ההונגריות הרלוונטיות לתביעה.

(ח)המבקשים הגישו בקשה להכיר בהמצאה לידי מורשה בהנהלת עסקים ולחילופין למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. המבקשים מבקשים כי המצאה לב"כ המשיבים תיחשב כהמצאה כדין של כתב התביעה המתוקן לידי משיבות 7-11 (להלן :"החברות ההונגריות"). ולחילופין, ככל שיקבע בית המשפט כי אין בהמצאה שבוצעה משום המצאה כדין לחברות ההונגריות, יינתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של כתב התביעה המתוקן לחברות ההונגריות בכתובתן הרשומה בהונגריה.

(ט)המבקשים מעלים בבקשה טענות רבות הנוגעות לגופה של התביעה ואשר אינן רלוונטיות לשלב זה של הבקשה להיתר המצאה, להלן אסקור רק את הטענות הרלוונטיות לנושא הבקשה:

טוענים המבקשים שהחברות ההונגריות היו חברות מקומיות אשר הוקמו על ידי המשיבות 3-6 ואשר הבעלות בהן נחלקה בחלקים שווים בין המשיבות 3-5 לבין המשיבה 1 וחברות ושותפויות נוספות שבשליטת אלוני. לטענתם, לגישת המשיבים עצמם, אלוני ומורן שימשו מנהליהן של החברות ההונגריות. כמו כן, כעולה מתדפיס רשם החברות ההונגרי הרשמי אלוני ומורן נרשמו כמנהלי החברות וכמי שמורשים לייצג את החברות ההונגריות כולן. מתדפיס רשם החברות ההונגרי עולה גם התלות של החברות ההונגריות בחברות הישראליות.

(י)המבקשים טוענים כי על פי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") והפסיקה העדכנית בנושא, השאלה המרכזית הרלוונטית לעניין תקנה 482(א) לתקנות היא אינטנסיביות הקשר שבין הגורם לו הומצא כתב בי הדין לבין הנתבע. בענייננו טוענים המבקשים כי לא רק שמתקיימת אינטנסיביות הקשר אלא יתרה מכך מדובר בבלעדיות הקשר בין החברות הישראליות, אלוני ומורן מחד גיסא והחברות ההונגריות מאידך גיסא. כך כאמור החברות הישראליות כמו גם אלוני ומורן מופיעים במרשמי החברות ההונגריות כחברות השולטות בחברות ההונגריות, אלוני ומורן עצמם טענו כי שימשו מנהלים של החברות ההונגריות ובמרשם החברות ההונגרי הרשמי הם רשומים כבעלי סמכות לייצג החברות ההונגריות.

(יא)לטענת המבקשים החברות ההונגריות ואלוני ומורן אחד הם ואין כל קיום עצמאי לחברות ההונגריות. לטענתם אין כל מחלוקת שהחברות ההונגריות היו בבעלות החברות הישראלית ואין מחלוקת שאלוני ומורן הם מנהלי החברות הישראליות כלומר אלוני ומורן הם הבעלים שמינו את עצמם להיות המנהלים בחברות ההונגריות המוחזקות על ידי החברות הישראליות עצמן.

(יב)זאת ועוד, טוענים המבקשים שנפסק זה מכבר שכאשר התמונה העובדתית היחידה העומדת לפני בית המשפט, בהתבסס על תצהיר שהוגש, היא של המבקש, על המשיבים, המורשים, להגיש תצהיר מטעמם כדי לסתור תשתית זו, ומשלא עשו כן, הגרסה היחידה היא גרסת המבקש ודי בה. כך לטענת המבקשים גם בענייננו, בעוד שהם הגישו תצהיר לתמיכה בטענותיהם נמנעו המשיבים מלצרף כל תצהיר לנטען על ידם במסגרת בקשותיהם המקדמיות ובמסגרת תשובתם הגישו תצהיר קצר ולקוני. במסגרת תצהיר המבקש הוכחה אינטנסיביות הקשר שבין החברות הישראליות לאלוני ומורן והחברות ההונגריות ושלפיהן הראשונים ניהלו גם מישראל את כל הפעילות הנוגעת לחברות ההונגריות. לנוכח האמור ועל פי תקנה 482(א) לתקנות ניתן להניח שהמשיבים יפעלו להמצאת כתב התביעה המתוקן לחברות ההונגריות.

(יג)בכל הנוגע למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט מתקיימות מספר חלופות על בסיסן תחול תקנה 500 לתקנות, לטענת המבקשים : תקנה 500(4) : התובענה היא תובענה לאכיפת חוזה של נותן שירותים. החוזה נערך בארץ בחיפה והועלה על הכתב על ידי נציג המשיבה 3 שפעל בשם כל החברות הישראליות, אין מחלוקת שעל ההסכם חלים דיני מדינת ישראל. תקנה 500(5) - אי תשלום תמורת השירותים שניתנו מהווה הפרת הסכם שבוצעה מספר פעמים בישראל . תקנה 500(7) – התנערות המשיבים מתשלום חובם למבקש בישראל היא המעשה או המחדל שבוצע בתחומי המדינה. תקנה 500(10) - לנוכח עמדת המשיבים שההתקשרויות החוזיות היו מול החברות ההונגריות ברי כי מדובר בבעלי דין דרושים.

(יד)המשיבים מתנגדים להיותם מורשים לקבלת כתבי בי דין עבור החברות ההונגריות. כמו כן מתגובתם עולה כי הם מתנגדים למתן היתר המצאה למשיבות 7,8 ו-11 בשל היעדר יריבות בינה לבין המבקשים ובהעדר כל עילה כלפיהן, אולם הם מסכימים למתן היתר המצאה למשיבות 9,10. עם זאת מסיכומי התשובה של המשיבים עולה כי הם אינם עומדים על התנגדותם למתן היתר המצאה למשיבות 7,8,11. ולמעשה מסכימים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לכל החברות ההונגריות.

(טו)המשיבים טוענים שאלוני ומורן אינם משמשים כיום כמנהלים או כמורשים מטעם מי מהחברות ההונגריות כפי שעולה בבירור מהתדפיסים מטעם רשם החברות ההונגרי שהציגו המבקשים. המבקשים עצמם מודעים לכך שכן הם טענו שהחברות נמכרו לצדדים שלישיים. המבקשים לא הוכיחו את התנאים הנדרשים לקיום תקנה 482(א) לתקנות. ברי כי אלוני ומורן אינם מנהלים בחברות ההונגריות והם גם אינם עוסקים בשעה זו בהנהלת עסק. אין לחברות ההונגריות ולו בדל של עסק בישראל. כל דבר הקשור לפרויקט נושא התביעה הוא בעל זיקה הונגרית.

(טז)באשר להיתרי ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט. עיון בסיכומי המשיבים מעלה כי הם אינם מתנגדים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לכל החברות ההונגריות.